ארבעים יום בער הסנה ולא אוכל ומשקרב משה אל השיח הוא ראה אותן
צפורה הביטה על המדבר וחשבה: "המדיינים, כמו הרוח, מעבירים דברים על פני המדבר משה שמע את הצעקה אבל ציפורה הבינה אותה

הילד

וכשהגישה ציפורה את בנה בכורה אל אביה ראתה בעיניו טלה קטון הנמלט מעדרה.

הילד
אותיות שפעם נרקמו בעבים: אהיה אשר אהיה
הילד
בלילה שבא משה אל ציפורה עלו שלוש צעקות מן היאור
הילד
גבר בלא שורש, אשר מנוסתו בלבד הביאה אותו הלום
והיא לימדה להקשיב לעבים, לראות את הקולות ולטעום את הדממה והיא לימדה את ריח הציפייה הסבלנית ואת מגע השתיקה
פנו עיני הילדה אל אביה והוא ראה בהן את השם באותיות של אור והוא ראה בהן את המילים התמוהות "אהיה שלחני" ויתרו חייך וליטף את ראשה וכשחזר משה אל ציפורה היא ראתה על פניו אותיות

הילד

יש דברים, בת, שרועה צריך להניח לטלה ללמוד לבדו.

הילד
הרוח נשאה אותן על פני המדבר והניחה אותן זו אחר זו במדין
הילד
משעה שאותיות של הויה החלו להיכתב בעבים
הילד
אותן זעקות קדמונים אשר מפניהן נמלט ממצרים נגלו לו כעת בתוך האש
אנשי היאור, גופות זעירים, תינוקות בני יומם, מושלכים אל קרקעית היאור כעת על הילד ללמוד את הציות בפני הנשגב ואת הכניעה בפני הנעלם
ויתרו הביט בצפורה ואמר: "הילד אינו יודע שהוא הטלה הרך ויתרו ליטף ראש ביתו ואמר: "נתת לו את ההוד והקסם; את הפרא ואת השלוה

הילד

ועת דמו התערבב בדמה לא שמע עוד הילד את הצעקה השלישית "אל תשכח אותי" הדהד הקול על פני חול המדבר הרך.

6
הילד
והיא לבדה ניחשה את בואו
הילד
אך את זאת לא נער פרא ולא אישה מצרית ולא בני המדבר יוכלו ללמדו
הילד
במדבר למד משה לקרוא לדברים בשמות