פלורה אמנם מתה, אך עובד עדיין נשוי לאישה שהוא שולט בה ומינה עצמה חוזרת לחייה, לילדיה ולשגרה הפשוטה שלה אישה בת 203 שאוכלת יצירות כתובות למחייתה, ובזכות כך היא זוכה לאריכות ימים
בסיפור מוצגות שתי נשים: מינה ופלורה Q, שהגייתן ברצף מזכירה את המשפט "חם לה בתחת" בצרפתית

קר לה בתחת

חיוכה המתעתע של ליזה עמד במוקד תיאורים רבים שהציגו אותה כ"עלמה נטולת רחמים" או כ"פאם פאטאל" בנוסח הרומנטי של המאה ה-19.

4
מונה ליזה
צורת כתיבתה של אורלי קסטל-בלום מציגה את עולמה הפנימי, את מחשבותיה ודעותיה של מינה כרצף מחשבות
קר לה בתחת
הוא לוקח גלויה של אותו ציור אלמותי של ליאונרדו דה וינצ'י, אחת מיצירות האמנות הידועות בעולם, מצייר לדמות שפם וזקן וכותב מתחתיה את האותיות L
קר לה בתחת
מינה מגלה שכתיבת התסריט האולטימטיבי תוביל לחנק של קוראיו, ובכך התסריטאיות יוכלו לנצח את אנשי הממד שמשעבדים אותן ואוכלים את כתביהן
מעבר לדיון המושגי באמנות, התערוכה מתמקדת בנזילות מגדרית במסע היא נאלצת לכתוב תסריטים בניגוד לרצונה וכדאי להציל את פלורה, התסריטאיות וגם חיה שלה
קסטל- בלום מציגה את דמות האישה בנקודות משמעותיות בחייה: בהקמת ביתה ופירוקו ובמתח שבין הגשמה עצמית לריצוי הסביבה הביקורת החברתית שלה שמוצגת ב'מינה ליזה' בנוגע עדתיות של הגיבורה הראשית מינה, מופיע מוקדם יותר בסיפורה הקצר 'אומי פי שורל' בו מוצאה של הדוברת הוא מקהיר, ודמותה של אישה מבוגרת שאינה קשורה אליה, מתעקשת שהיא אמא שלה ודורשת שתטפל בה , דבר הדומה באופן מובהק לדמותה של פלורה, שאינה קרובתה אך דורשת את טיפולה של מינה

מונה ליזה

לדברי רעיה זומר-טל, אוצרת התערוכה, העבודות מפעילות את המבקרים — ולא תמיד באופן הרצוי.

8
קר לה בתחת
מינה מצייתת לבעלה עובד, בעוד שפלורה היא המצווה עליו כיצד ומתי לפעול
קר לה בתחת
לעומת המונה ליזה המקורית, בעותק זה נראית המונה ליזה צעירה יותר, בעלת גבות, וגם לבושה שונה מעט
מונה ליזה
יותר מאשר בתערוכות אחרות, אנשים רוצים לגעת, לבדוק, למשש, וזה יכול לגרום נזק", היא מספרת ומוסיפה כי במקום מוצבת תורנית לשמור על שלמות האובייקטים המוצגים
קסטל בלום משירה את זהותה נדתית של מינה עמומה היא לא רוצה לנקום בסגן על שהרג את אהובה, אלא רוצה שיקוי תסריטים שיכול להעניק לה חיי נצח
מסיפורים במרחב המסגרת התרבותית המוכרת לקוראים, מסגרת של הקמת בית והגשמת רצונות משותפים, נראה שגם הדמויות בספריה של אורלי קסטל-בלום מתרחבות ממסגרות אלו והופכות לצורכות תרבות עבור עצמן בטקס ההחלפה הקוראים מגלים שהוא מכור לתמצית תסריטים ובעת מינויו הוא צפוי לקבל את פלורה, אהובת מפקדו, ולעשות בה כרצונו ולאחר מכן להרוג את התסריטאיות

מונה ליזה

בסיפור מתייחסים לכתיבה ולמילים כ'שטות' בשני מקרים: הראשון פלורה מבקשת ממינה בתחילת הסיפור ובסופו לומר 'איזו שטות' שדרכה הן יעברו בין הממדים, והשני שהיא מבקשת ממינה שתכתוב 'סתם' תסריטים, דיאלוגים על מנת שישביעו אותו, ללא כל חשיבות או משמעות לתוכן שלהם.

10
מונה ליזה
דושאן עשה זאת שוב: כיאה לתנועת הדאדא שאליה השתייך, הוא חתר תחת יסודות האמנות, ניתץ פרות קדושות וגרם לכולם לעסוק בשאלה: מה ראוי להיקרא אמנות? היא אינה מקדשת את כתביה למעמד ספרותי מסוים
המינה ליזה
דבר זה מתברר כשגוי, פלורה נפטרת, עובד שב לביתו ומינה מאחלת לעצמה חיים רגועים ושלווים בחיק משפחתה
המינה ליזה
העימימות העדתית בשילוב עם מגורים במרכז הארץ, מתאר ביקורת רחבה: על הבורגנות, על המעמדות ועל הפערים החברתיים