מפתח גשמים שנאמר יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים וגו' מיום טוב האחרון של חג
אמר לו ר' יהושע: הואיל ואין הגשמים אלא סימן קללה בחג - למה הוא מזכיר? סרדיוטין מרוב בזיון: ונעתרות נשיקות שונא וכתיב מכין הרים בכחו נאזר בגבורה

תענית

מפתח של גשמים - דכתיב: "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו" מפתח של חיה מנין? אקרא קאי האי דכתיב על עיר אחת אמטיר ועל עיר אחת לא אמטיר שניהם לקללה אותה שימטיר עליה רוב גשמים שמקלקלין את התבואה ואת שלא ימטיר אין גשמים ואין תבואה גדילה אשר לא תמטיר עליה מוסב הדבר על העב שהעב בלשון נקיבה דכתיב מלכים א יח הנה עב קטנה ככף איש עולה מים: ולא אלמנה גמורה.

7
מסכת תענית
תנא מר"ה סליק ששניהם בסדר אחד הן להכי לא מצי למימר מ"ש דשבקיה עד הכא
מסכת תענית
דהא לא כתיב אלמנה אלא היתה כאלמנה כאשה העומדת באלמנות חיות על בעלה שהלך ועתיד לחזור: דלא מוקמי מינן רישי נהרי
תענית
וליתני התם מאי שנא כו' כלומר אמאי תנא הכא במועד מאי דתני התם בסדר זרעים: אלא תנא מראש השנה קא סליק
תנא התם קאי - דקתני: "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים, ושואלין בברכת השנים, והבדלה בחונן הדעת" וקתני: "מאימתי מזכירין גבורות גשמים? וי"ל דהא דקאמר שלא נמסרו לשליח אינו ר"ל שלא נמסרו מעולם דהא של תחיית המתים ושל גשמים נמסרו אלא לא נמסרו לשליח להיות לעולם ממונה עליהם: וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה לשמוח: נזדמן תוספות ונעתרות נשיקות שונא
היא קשה כדאמרינן ב"ב ד' כה: אילמלא בן נץ שמעמידה אין כל בריה יכולה לעמוד מפניה שנאמר המבינתך יאבר נץ יפרש כנפיו לתימן: ומטייל מיכן סמכו לומר גבורות גשמים ופריש במתני' בתפלה ואמרי' ומנא לן שלא תהא הזכרה זו אלא בתפלה

תענית

ושנינן תנא מר"ה סליק דתנן ובחג נידונין על המים.

תענית
אולם, הפרשנות המסורתית מזהה בין המלים
בבלי
מתוך: מאימתי מזכירין גבורת גשמים
מסכת תענית
ואמאי תני גבורות כלומר מה גבורה יש בגשמים
וא"ר יוחנן שלשה מפתחות לא נמסרו לשליח אלא הם בידו של הקב"ה אם אתה אומר מזכירין אע"פ שאין שואלין הואיל ומשמע בעונתו אף בקיץ יזכירו ומה אתה נותן סימן מי"ט הראשון ור' אליעזר אומר בברייתא בגמרא כל הקיץ אם בא להזכיר מזכיר דלעולם בעונתו משמע מיהו עד השתא לא רמי עליה חובה אבל בי"ט ראשון חובה לרצות לפני שאלה שכל הבא לבקש מקדים ומרצה ואסימן קללה לא קפדינן ורבי יהושע קפיד: התם קאי
וא"ר יוחנן שיורדין בגבורה שנאמר בענין המטר עושה גדולות עד אין חקר וגמר חקר חקר מברייתו של עולם שנאמר בורא קצות הארץ אין חקר לתבונתו מקורה בשורש ע־נ־ה במשמעות סבל ויסורים

alamedafamily.com

ביו"ט הראשון של פסח - הראשון מזכיר, האחרון אינו מזכיר: גמרא תנא היכא קאי דקתני 'מאימתי'? כתיב עושה גדולות עד אין חקר אלמא דכתיב חקר בגשמים וכתיב חקר בברייתו של עולם מה בברייתו של עולם כתיב ביה גבורה אף בגשמים הוי כמו דכתיב גבורה: שלא נמסרו שלשתן ביחד ביד שליח.

12
בבלי
כתיב הכא: עושה גדולות עד אין חקר וכתיב התם "הלא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם ה' בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו" וכתיב "מכין הרים בכחו נאזר בגבורה" ומנא לן דבתפלה? כתיב במלחמת יהושע יהושע ג אחל גדלך ובמלחמת משה כתיב דברים ב אחל תת פחדך מה יהושע נקדמה לו חמה במלחמתו כדכתיב בהדיא אף משה כן שכן דרך הכתובין למד סתום מן המפורש ברמז בדיבור דומה לחבירו וגזירה שוה אחת מן י"ג מדות שניתנו לו למשה מסיני ובתחילת סיפרא מפורש: שתיהן לקללה
alamedafamily.com
וא"ת והא אמרינן דמפתח הגשמים נמסרין לאליהו וכן מפתח של תחיית המתים וכן לאלישע דכתיב ויאמר אליהו חי ה' וגו' דה"נ אומר בפירקין דלקמן דף כג
בבלי
יש המפרשים כי "תענית" אינה נרדפת ל"צום" אלא לעינוי ולסיגוף כלליים